קרית ספר על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ז
מי שהיו לו ב' בנים ומתו ואחר כך מת הוא בת הבכור יורשת חלק בכורה ובני הפשוט חלק הפשוט כדתנן התם דף קי"ו שנטלו בנות צלפחד חלק בכורתו שהיה בכור כדילפינן בגמרא מדכתיב והעברת את נחלת אביהן והעברת זו חלק בכורה כדכתיב והעברת כל פטר רחם וגו' ואף על גב דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפ"ה בנותיו היו יורשות חלק בכורתו בנכסי חפר כי היכי דהיו יורשות חלק פשיטותו והכי אמרינן בירושלמי נאמר משפט לענין כפילה לו משפט הבכורה ונאמר משפט לפשיטות מה לענין פשיטות אתה רואה את הבן כאלו הוא קיים ליטול פשיטות אביו אף לענין כפל אתה רואה את הבכור כאלו הוא קיים ליטול כפילת אביו ואף על גב דחלק הארץ הוה ראוי ולא מוחזק לחפר ולצלפחד אפ"ה ירתי בנותיו כדאמרינן התם דארץ ישראל מוחזקה היא ליוצאי מצרים כדכתיב ונתתי אותה לכם מורשה כלומר אני נתתיה לכם ירושה וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב ובכל היורשים אם היה אבי אחד מן האחין בכור נוטל חלק בכורה שלו זה היורש מחמתו כך היא נוסחת ספר הרב ז"ל והאריך הרב בעל מ"מ בפי' והעלה שלא היה צורך לכתוב זה ושעדין לשונו היה צריך עיון וכדי לישב לשון הרב ז"ל ושיהא מוסכם עם מה שכתב ברא"ש פ"ג שאינו נוטל הבכור בראוי כבמוחזק כמו ששנינו שם פרק יש בכור לנחלה נראה לי לפרש שהרב ז"ל סובר כי גם שהאב קודם לכל יוצאי ירכו כשמת בנו בלא בנים או בן בנו אחריו כדילפינן לעיל אפ"ה יש הפרש בין ירושות האב כי מה שיורש האב מאביו או מאחיו הוא מחמת שהוא לבדו ראוי ליורשו וסברא היא שהוא יירשם ולא בניו וכשאין האב חי ובניו יורשים את אביו או את אחיו מכחו הם יורשים דאי לאו מכחו לא הוו ירתי ואלו נקראים מורישי האב סתם שכתב רא"ש פ"ג ויש מורישים אחרים והם יוצאי ירכו כשאין להם זרע דמסברא אחיהם או בני אחיהם הוו ירתי ליה אלא דילפינן מקרא דהוא קודם לכל יוצאי ירכו כדאמ' לעיל ולישנא נמי דייקא דאמרינן דהוא קודם לכל יוצאי ירכו דמשמע דלאחין הוה חזי הירושה אלא דהאב קודם משום דילפינן לה מקרא ולא מסברא ולהכי כשאין האב חי אחין יורשין דהכי מסתברא ולא מכח אב ירתו אלא מכחן מסברא דמקרא כיון דהוא קודם לכל יוצאי ירכו ואינהו מכחו ירתי בתר הכי ולהכי אם מת אח פשוט מן האחין לאחר מיתת אביו שאביו יורשו מן התורה ויש בכור ופשוט הבכור או זרעו יירשו פי שנים בנכסי אחיו דכיון שהירושה היא ראויה להם שלא מכח אביהם לא מיקרי ראוי אבל כשיורשים נכסי הזקן או נכסי אחי אביהם שהירושה באה להם מכח האב כדאמר' הוי ראוי שהאב יורש את אביו או את אחיו בקבר ומוריש אותם לבניו ולהכי אינם נוטלים פי שנים מהם והיינו דאמרינן התם סוף פרק יש בכור ולא בראוי כבמוחזק לאיתויי נכסי דאבא דאבא וכדמפרש נמי בירושלמי כיצד אינו נוטל בראוי וכו' מת אביו בחייו וכו' ולפי זה כל הירושה הבאה מאחי אביו או מאבי אביו ולמעלה הויא מכח האב ואין נוטלין בה פי שנים דהוי ראוי הואיל ועל יד אחר באה להם וכל ירושה שבאה להם מאחיה' ומבניהם ולמטה או מבני אחי אביהם ולמטה נוטלין בה הבכור מהם פי שנים דלא הוי ראוי הואיל ומכחם באה להם ונסתלק' תמיהת בעל מ"מ שכתב שזהו ראוי ולא מוחזק דמקרא לחוד הוא ראוי ומסברא הוא כדאמ' מוחזק בירושת אחיו וכיון דאתא נמי מכח אביהם יש לו לבכור פי שנים בנכסי אביו שירושתו באה לו מכח אביו מקדם ומכחו מסברא כדאמר' לדעת הרב ז"ל כפי מה שכתב וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב וכו' שאין שום פוסק אחר שיסבור שבכור האחין יטול בכורה בנכסי אחיו ועדין אנו צריכים למודעי.