קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק י · הלכה ו
אין גומרין דינו של שור אלא בפני בעליו ואם לא היו לו בעלים גומרין דינו אף על פי כן בפרק ד' וה' פליגי רבנן ורבי יעקב בגומרין דינו של שור שלא בפניו ואפי' לרבי יעקב בפניו דבעלים דבני טענה נינהו ודרשינן השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור מה בעלים בפניהם כדכתיב עד עמדו לפני העדה למשפט אף שור כן ואם אין לו בעלים כשור המדבר הרי זה נסקל כדתנן התם ותניא שור שור כתוב בפרשה בנוגח אדם שבעה פעמים חד לגופיה ושיתא להביא שור האשה שור היתומים אפוטרופוס מדבר הקדש גר שמת ואין לו יורשין וצריכי כולהו אשה דלא תימא בעל השור לשון זכר יתומים דלא תימא כיון דלאו בני דעה נינהו לא מיחייב אפוטרופוס כיון דאיכא שמירה כל דהו אימר חס רחמנא עליהו דלא ליפסדו יתמי לממוניהו שור המדבר אף על גב דלית ליה בעלים הקדש אף על גב דאיכא פסידא להקדש שור גר שמת לא איצטריך למיתניא אלא איידי דאיצטריך קרא לרבויי איצטריך נמי תנא למיתנייה כן כתב בנמקי יוסף וקשיא דקרא נמי אמאי איצטריך רבוייה דהא הוי כשור המדבר ואיפשר דאיצטריכו תרי קראי חד לנגח ואחר כך הפקיר או מת הגר וחד להפקיר או מת ואחר כך נגח דאפי' הכי חייב מיתה לרבנן דר' יהודה ואי לאו תרי קראי הוה מוקמינן קרא בדדמי דנגח ואחר הפקיר או מת דוקא חייב להכי איצטריך קרא אחרינא ומשום דאיצטריכו תרי קראי להני תרי גווני מוקמי' חד למדבר וחד לגר שמת חד בנגח קודם וחד בנגח אחר כך כדאמרינן. ואין משלמין אפוטרופוס' את הכופר שהוא כפרה ואין הקטנים והחרשי' והשוטים בני חיוב כדי שיהיו צריכין כפרה וכדתני' התם דף מ' אפוטרופסין אין משלמין כופר דכפרה הוא ויתמי לאו בני כפרה נינהו. שור טרפה או של טרפה אינו נסקל דכתיב וגם בעליו יומת וכיון דלא קרינא ביה יומת דלא מיקטל על פי עדים כשהוא טרפה דהוה ליה עדות שאי אתה יכול להזימה לא קרינא ביה נמי השור יסקל כשהוא טרפה וכיון דבעלים פטורין כשהם טרפה שור נמי פטור כשהוא טרפה דהא למיתת בעלים הוקש וכדאמרינן פרק הנשרפין דף ע"ה.