קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה ח
שמין לנזיקין שנותן לו שבר הכלי ומשלים לו נזקו כתנא דבי חזקיה פרק קמא ד"י והמת יהיה לו לניזק או אינו אלא למזיק אי הכי ליכתב רחמנא שור תחת שור ולשתוק מהמת יהיה לו דכיון דשלם שור תחת שור נבלה שלו היא והמת יהיה לו למה לי ש"מ לניזק שיטלנו בדמים ועליו ישלים המזיק ואית דמפקי ממכה נפש בהמה ישלמנה ישלימנה ומאי טרף יטרף יביאהו עד הטרפה לא ישלם עד טרפה ישלם טרפה עצמה לא ישלם וכולהו צריכי כדאיתא התם. ופחת הנבלה ג"כ לניזק דמשעת מיתה רמיא עליה כדכתיב והמת יהיה לו ושבח הנבלה חולקין כר' יהודה דפליג אר' מאיר (דלר') [כיון] דכתיב וגם את המת יחצון ואי לפחת שפחתו מיתה לחוד אתא לכתוב ואת המת יחצון מאי וגם ש"מ תרתי דשתפיה רחמנא למזיק בשבחא השביח הניזק בשעת העמדה בדין נותן כשעת הנזק ואיצטריך היכא דשבח ממילא וכ"ש כשפטמו ואם כחש מחמת מכה בשעת העמדה בדין נותן כשעת העמדה בדין דא"ל קרנא דתורך קבירה ביה. ואם השביח המזיק בשעת העמדה בדין נותן לו כשעת הנזק אם השביח מחמת שפטמו ואין יכול ניזק לומר לו תן לי חלק השבח שברשותי השביח גם כן ואם מחמת עצמו השביח משתלם חצי נזק כולו בשעת העמדה בדין כר' עקיבא דשותפי נינהו בשור דמשתעי ביה קרא.