קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה טו
תגלחת מצורע כשנרפא מצות עשה דכתיב וגלח את כל שערו ונזיר שגלח בימי נזרו עובר בלא תעשה ועשה דכתיב תער לא יעבור על ראשו וכתיב גדל פרע שער ראשו ובכל מקום אין עשה דוחה אלא ל"ת גרידא ככלאים בציצית ולמה דוחה עשה של תגלחת נגע לנזירות דאית ביה עשה ולא תעשה מפני שכבר נטמא בצרעת ואינן עולין לו ימי חלוטו כדאמר והרי אינו קדוש בהם ובטל העשה מאליו ולא נשאר אלא לאו דתער לא יעבור על ראשו ולפיכך יבא עשה של תגלחת מצורע ודוחה אותו והא דאמרן לעיל דראשו דמצורע אתא להתיר למצורע נזיר לגלח אתי לרבי אליעזר ולרבנן נמי איצטריך משום דאיכא נמי לאו דהקפה ומנ"ל דלידחי עשה דגילוח מצורע לתרי לאוי ועשה להכי אתא ראשו דמקרא מלא דבר הכתוב ראשו ל"ש הוא נזיר ול"ש אינו נזיר וכדאמרינן: