אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ה · הלכה א

פרק ה

אזהרת קנא שלא ישתה הנזיר יין ולא תערובת יין ואפילו חומץ דכתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. וחומץ דכתיב וחומץ שכר לא ישתה. והיוצא מן הגפן בין פרי בין פסולת אבל שכר של תמרים וכיוצא בו מותר לנזיר ושכר הוא תערובת יין:
אזהרת קנב שהזהיר הנזיר מלאכול ענבים לחים וגו' ואם אכל מהם כזית לוקה:
אזהרת קנג שהזהיר הנזיר שלא לאכול צמוקים דכתיב ויבשים לא יאכל ואם אכל מהם כזית לוקה:
אזהרת קנד שהזהיר הנזיר מלאכול חרצנים דכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל ואם אכל מהם כזית לוקה:
אזהרת קנה שהזהיר הנזיר מלאכול קליפת הענבים דכתיב ועד זג ואם אכל מהם כזית לוקה. נזיר שאכל מאלו או מבוסר כזית לוקה וכן שתה רביעית יין או אכל כזית מיין הקרוש שהוא הפרי או שתה רביעית חומץ שהוא פסולת הפרי הרי זה לוקה אבל עלין ולולבין ומי גפנים וסמדר מותרין לנזיר דמן העץ הן נחשבים דדרשינן פרט כלל ופרט. [כלל ופרט וכלל] אי איכא פרטא דדמי ליה אפילו בחד צד מרבינן ופרט וכלל ופרט אי איכא פרטא דדמי משני צדדין מרבינן בחד צד לא מרבינן והדין נותן דבשני כללות מרבינן יותר מכלל א'. ופרט וכלל ופרט דהכא היינו דכתיב מיין ושכר יזיר וגו' פרט מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט משני צדדים מה הפרט מפורש פרי שהם ענבים ויין ופסולת פרי שהוא חומץ כדכתיב חומץ יין וחומץ שכר אף כל פרי ופסולת פרי. אף כל דפרי מאי היא ענבים דקים הגדלים בין שאר גרעינים גדולים וכל שכן בוסר דבא לכלל ענבים גדולים. אף כל דפסולת פרי מאי היא לאיתויי ענבים שהתליעו ולמעוטי עלין ולולבי' ומי גפני' וסמדר שאינם כעין הפרט לא פרי ולא פסולת. ועד זג דכתיב בקרא הוי יתיר' לאיתויי דבין הביני' אותו דבר הקרוש שבין הזג והחרצן שממנו נעשים השמרים. ושיעור רביעית הל"מ ליין וחומץ וכזית בכלל שיעורין הל"מ כדאמ' בכמה דוכתיה ויין קרוש חשיב אוכל והוי בכזית.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה