קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ג
הריני נזיר ונזיר כשיהא לי בן נזירות דנפשיה קביל ברישא ולהכי אם נולד לו בן תוך ימי נזירותו משלימו ומגלח ומביא קרבנותיו ואחר כך מונה את של בנו ויגלח ויביא קרבנותיו. אמר הריני נזיר כשיהיה לי בן והריני נזיר כך וכך יום התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן פוסקו ומונה את של בנו דכיון דקבלו עליו קודם הוא זקוק למנותו מיד כשיולד ואחר כך ישלים נזירותו והוו כנזירות אחת ואם נטמא בתוך נזירות בנו סתר הכל כיון דאינו מגלח בנתים נטמא אחר נזירות בנו כשהיה משלים נזירותו אינו סותר אלא עד נזירות בנו דהא גלח לנזירות בנו ואם נשאר מנזירותו פחות מל' יום מונה שלשים אחר נזירות בנו שאין בין תגלחת לתגלחת פחות מל' יום דבבציר מהכי לא הוי גידול שער לגילוח.