קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה יא
הריני נזיר לעולם או כל ימי חיי הוי נזיר עולם. אלף שנים הוי לזמן קצוב ואסור לגלח כדכתיב כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו עד מלאת הימים וגו' ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער משנים עשר חדש לשנים עשר חדש ומביא שלשה בהמות כשיגלח דכתיב ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה דכתיב בהו ימים תהיה גאולתו מה להלן שנים עשר חדש כדפי' ביה קרא עד מלאת לו שנה תמימה אף כאן שנים עשר חדש ואבשלום דכתיב ביה האי קרא נזיר עולם היה דכתיב ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון והתם נדר משמע ליה נזירות ועוד אחרי שלא היה מגלח אלא מימים לימים משמע שהכביד עליו שערו מכלל דנזירות נדר ודבר זה שנזיר מגלח ומביא קרבנו שלשה בהמות הלכה היא מפי הקבלה ולטומאה הוי כנזיר לזמן קצוב דלא אתאי הלכתא אלא לגילוח וקרבן כדאמ'.