אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק יג · הלכה ב

הלכה א

ואין האב והבעל מתירים כמו החכם אלא עוקר הנדר מתחלתו ומפירו דהפרה כתיב בהדיא בקרא באב ובעל וכתיב בהתרת חכם זה הדבר אשר צוה ה' לומר דברים ככתבם דאין בעל מתיר. אבל קשה לשון הרב ז"ל שכתב שהאב והבעל עוקרי' הנדר מעיקרו ומפירין אותו וכן למעלה כתב וכיוצא בדברים שענינם עקירת הנדר מעיקרו בין בפניה. ובנזיר פ' מי שאמר איפשיטא בהדיא בעיין דבעל מעקר עקר אי מיגז גייז ת"ש וכו' ש"מ בעל מיגז גייז והרב כתב באותה משנה ראשונה וז"ל לפי שהבעל אינו עוקר מן הנדר אלא מה שתלוי באשה והוא מה שאמרו בזאת הכוונה בעל מיגז גייז לא מעקר עקר ע"כ. וכמה דינין תלויי' בזה וכתבם הרב ז"ל כמו מלקות שחייבת אם עברה על נדרה אפילו הפר לה בעלה אח"כ וכמו נדרה בנזיר ואמרה חברתה ואני והפר לה בעלה שהאשה מותפסת בנדר וא"כ איך כתב הרב שהאב והבעל עוקרים הנדר מעקרו. ואני אומר כי יש חילוק בין התרת חכם להפרת הבעל כי התרת חכם אינו מסלק מכל וכל הנדר אלא עדין יש לו קצת עון על נדרו ואפילו אחר שהתיר לו חכם וכאומרם ז"ל התר נדרים פורח באויר כי אין להם אלא סמך מועט בתורה הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו ולזה אם הנדר היה חל לא היה כח בחכם להתיר שאין כח בידו להתיר אלא לעקור כאלו לא נדר אבל הבעל והאב התורה נתנה להם רשות להפר הנדרים בפי' אישה יקימנה ואישה יפרנו ובאב ואם הפר יפר וגו' ולכן יש להם כח להפר הנדר בעודו נדר לעתיד דומיא דהקמה שהוא לעתיד אבל החכם שלא נתנה לו התורה רשות בפי' אין לו רשות אלא לעקור הנדר ובזה יהא מותר שאם חל קצת אינו יכול להפר מכאן ולהבא כמו שכתבתי. וא"כ אפשר לפ' ענין זה על לשון הרב ז"ל שכותב שעוקר הנדר מעיקרו כלומר שעיקר הנדר הוא מפר מכל וכל ולא נשאר עליו שום עונש וזהו הפרה מתחלת הנדר שהוא מופר מכל וכל מכאן ולהבא ועוקרו מכאן ולהבא ומתחילת הפרת הנדר הוא נעקר לגמרי מה שאין כן בחכם ודוחק וצ"ע.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה