קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה יח
שתק אב או בעל כדי לצערה הואיל ולא הפר ביום שמעו נדריה קיימים דתלתא קראי כתיבי החרש יחריש תרי כי החריש לה הא תלתא חד לשותק ע"מ לקיים וחד בשותק סתם וחד בשותק ע"מ למנקט שתיקה סתם ולמינקט לא מצי מפר אלא ביום שמיעה ושותק ע"מ לקיים לאלתר שוב אינו יכול להפר ואפילו ביום שמיעה ומיהא שמעינן דקיים בלבו קיים כיון דשתיקה ע"מ לקיים שוב אינו יכול להפר כדאמר. נדרה והפרו לה והיא לא ידעה ועברה על נדרה פטורה ומפני שנתכוונה לאיסור צריכה כפרה כדכתיב וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה. עברה קודם שיפרו לה אף על פי שהפרו לה אחר כך בו ביום הרי זו חייבת על דבר שעברה בו אם מלקות מלקות אם טומאת נזירה קרבן. שמע ולא ידע שיש לו רשות להפר או שלא ידע שנדר זה צריך כפרה ולאחר זמן ידע הרי זה יפר כל יום ידיעתו ביום שמיעה דלא קרינא ביה ביום שמעו אלא השתא ביום שנודע לו שיכול להפר לה.