אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק יא · הלכה ט

הלכה ו

נערה מאורסה אין מפר נדריה אלא האב עם הבעל כא' דכתיב ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה ולעיל מהאי קרא כתיב כי הניא אביה אותה וכתיב ואם היו תהיה לאיש וא"ו מוסיף על ענין ראשון וכי היכי דאב מבטל נדרי בתו בזמן שהיא ברשותו ה"נ מבטל עם הבעל כל זמן שהיא ארוסה דעדין היא ברשותו מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדרי' דכתיב בתריה ואם ביום שמוע אישה יניא אותה וגו' לומר שבעלה עם אביה מפירין ולא תימא דהאי קרא בנשואה איירי דכתיב היו תהיה לאיש הוייה דקידושין כדכתיב ויצאה והיתה מקיש הוייה ליציאה וכיון דבאירוסין לא יצאת מרשות אב כדאמרינן דין הוא דלא ליפר ארוס לחודיה דאי לאו הכי אלא ארוס לחודיה מפר קרא דנשואה למה לי השתא באירוסין מיפר לחודיה בנישואין מיבעיא. ואם הפר האחד לבדו אינו מופר אב לחודיה לא מצי מיפר דאם כן ואסרה אסר דאתא לאשמועינן בזמן שיהא ברשותו שהיא נערה למה לי השתא במקום ארוס מיפר לחודיה שלא במקום ארוס מיבעיא דמיפר לחודיה אלא ודאי להכי אתא לומר דהאב מיפר עם הארוס וארוס לחודיה נמי לא מצי מיפר דאם כן לא איצטריך לן קרא למימר דבעל מיפר נדרי אשתו דאם בעודה ארוסה מיפר לחודיה כשנשאה שאין לאב רשות בה מיבעיא דמפר בעל לחודיה אלא ודאי אין אחד מהם מיפר לחודיה. ודבי רבי ישמעאל תנא בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה דמשמע ליה דבנערה המאורסה איירי מדכתיב בההוא קרא בנעוריה בית אביה ומדסמך אב לבתו בהדי איש משמע דאב ובעל מפירין נדריה ולא זה בלא זה. היפר הבעל לבדו ועברה על נדרה קודם שיפר האב אינה לוקה ונראה דכ"ש אם הפר אב ולא בעל דאינו לוקה דהא יפה כח האב שאם מת בעל נתרוקנה רשות לאב ואף על גב דאין מפירין זה בלא זה כדילפינן אפי' הכי אחד מהם לא לקי ונראה דטעמא משום דכיון דהפרת תרוייהו מעכבה כשהפר חד קליש ליה כוליה נדרה לענין מלקות וקם ליה באיסורא דאוריתא כחצי שיעור דהוי דאורייתא.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה