קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה ה
ואם נולד לו דבר שלא היה בלבו הרי זה אסור עד שיתיר דדוקא בדבר מצוי כעניות דשכיח הוא דמותר כדילפינן מדכתיב כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך לפי שנדר משה ליתרו שלא לשוב מצרימה בשביל אותן האנשים המבקשים את נפשו דכתיב ויואל משה לשבת את האיש ואין אלה אלא שבועה כדכתיב ויבא אותו באלה ופתח לו המקום בכך לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים ומותר לך כדין שבשביל אותן שנדרת כבר ירדו מנכסיהם וחשיבי מתים דא"א לומר מתים ממש דכל מקום שנאמר נצים נצבים אין אלא דתן ואבירם אלמא לא מתו ומצורעים או סומים או בלא בנים דחשיבי מתים לא הוו דאז הוו תוך המחנה וכתיב נמי העיני האנשים ההם תנקר וגו' וכתיב נמי הם ובניהם וגו' אלא ע"כ עניים היו ולא היו יכולין להזיקו שאין דבריהם נשמעים ועניות לאו נולד הוא דשכיח כדאמ' משמע דוקא כי האי גונא דשכיח הוא דמותר הא לאו הכי אסור.