קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה טז
כל כינויי קרבן וחרם הוו כקרבן וחרם ולא צריכי קרא לרבויי כינויים דבכל לשון דאדם נודר מיחייב דכיון דקרו לקרבן קונח וכן השאר הא הוי נדר וכן הקדיש בכינויין הוי הקדש. וכינויי כינויין בין בנדרי איסר בין בהקדש מותרין דאף על גב דאיכא משתעי הכי דקרו לקרבן קונח כדאמר אפ"ה לא הוו עקר לשון אלא דמינייהו משתבשי בהו ולהכי כינויין גופייהו לחוד הוא דמשמע לשון נדר ולא כינויי כינויין.