קרית ספר על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה טז
האחין שחלקו נותנין שתי פיאות דלכל חד וחד קרינא ביה שדך חזרו ונשתתפו נותנין פאה אחת כדילפי' לעיל דשותפין חייבים בפאה דכתיב קציר ארצכם אפי' של רבים. שותפים שקצרו חצי שדה וחלקו זה שלקח הקציר אינו מפריש כלום דחובת הקציר בקמה כדאמר ואע"ג דמרבי' מדכתיב לקצור דקדשה נמי פאה בתחלה ובאמצע אפ"ה כיון שלא פירש דסתמא הוי בסוף דמצותה בסוף כדמשמע פאה לשון סוף ומי שלקח הקמה אינו מפריש אלא על חלקו דכיון דחלקו לא קרינא ביה שדך אלא בזה שקצר דלא הוי כמוכר חצי שקצר דחייב בסוף לתת פאה על הכל דהתם כל השדה שלו. חזרו ונשתתפו כל אחד מהם מפריש מחלקו שבקמה על חלק חברו שבקמה אבל לא חצי שנקצר דהא מיפטר מפאה כדאמרינן ואע"ג דחזרו ונשתתפו נראה דלא מיחייבו להפריש מן הקמה אלא כפי שיעורה שהיה עתה אלא שאם רצה להפריש על הכל לא יפריש על מה שנקצר שהרי הוא פטור כדאמר' ואין עליו דין פאה להפטר ממעשרות אלא כל אחד מהם יפריש על חלקו ועל חלק חברו שבקמה ונמצא שהפריש על כל השדה ויש לו דין פאה להפטר מן המעשרות דהוי תוספת פאה דפטור נמי כדאמר' לעיל.