קרית ספר על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה יח
עני שנטל פאה וזרק על השאר או שנפל או פירס טליתו עליה מה שנטל הוא שלו מן התורה וכן בלקט ושכחה. עני שלקט לעני אחר זכה דמגו דזכי לנפשיה אי בעי זכי נמי לחבריה אבל עשיר לא דתרי מגו לא אמרינן וכתיב נמי הכא לא תלקט לעני ודרשינן סמוכים לא תלקט אתה לצורך העני משמע דהוא לאו עני הוא וכן בעל הבית אפילו הוא עני אין יכול לזכות לעני פלוני דהא לא מצי זכי לנפשיה דכתיב לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו דאי בעל שדה הוא יניח פאה ותרתי שמעינן מהאי קרא לרבנן דרבי אליעזר וכן בלקט ושכחה מטעמא דאמרן ומציאה נמי אינו זוכה עד שיגיע לידו אם לא כשזכה לו חברו דהמגביה מציאה לחברו קנה חברו מגו דמצי זכי לה לנפשיה אבל לקט ושכחה ופאה העשיר ובעל הבית דלא מצי זכי לנפשיה לא זכי נמי לחבריה כדאמר':