קרית ספר על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה א
כל אוכל שגידולו מן הארץ ונשמר ולקיטתו כאחד ומכניסין אותו לקיום חייב בפאה דכתיב קציר מה קציר מיוחד שהוא אוכל יצא מה שאינו אוכל כאסטיס וקציר הוא מה שיש לו שורש בארץ כדכתיב קציר ארצכם יצאו כמהין שאין להם שרש בארץ כשאר פירות וסתם קציר נשמר וכתיב נמי לעני ולגר תעזוב פרט להפקר שהוא נעזב כבר ועוד שדך כתיב יצא הפקר שאינו נשמר וסתם קציר מתבשל ונקצר ביחד ולקיטתו כאחד יצאו תאנים וכיוצא בו וסתם קציר מכניסו לקיום יצאו ירקות אותם שאין מכניסין לקיום.