קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב
הלכה א
אינו חייב להפריש מן התורה אלא גומר פירותיו לאוכלן לעצמו אבל גומרן למוכרן פטור מן התורה דכתיב עשר תעשר ואכלת. ולוקח נמי פטור מן התורה דכתיב תבואת זרעך ולא לוקח ואם נגמרו ביד לוקח חייב לעשר מן התורה דקרינא ביה תבואת זרעך כיון דמירחינהו לוקח.
הלכה ג
ואין הפירות חייבים במעשר עד שיגדלו ויעשו אוכל דכתיב מזרע הארץ מפרי העץ עד שיהא פרי וכתיב נמי עשר תעשר את כל תבואת זרעך עד שיעשה תבואה וקודם עונה זו מותרין דאינם ראוים לאכילה עד שיגיעו לעונה המפורשת בכל אחד מהם למעשרות.
הלכה ח
המקדיש פירותיו המחוברין ופדאן עד שלא באו לעונת המעשרות חייבין במעשר דהא הוו תבואת זרעו אבל פדאן לאחר שבאו לעונת המעשרות ביד הגזבר פטורין שבשעת חובתן שהגיע עונתן היו של הקדש וזרעך קאמר רחמנא ולא של הקדש: