קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק י · הלכה ה
הנוטע ברשות הרבים או בספינה והעולה מאליו ברשות היחיד ונכרי שנטע בין לישראל בין לעצמו והגזלן שנטע חייבין בערלה וברבעי נוטע ברשות הרבים משום דהוי לצורך עצמו וספינה אף על פי שאינה נקובה אם היא של חרס שאינו עומד בפני השרשים והם מפעפעין ויונקין והעולה מאליו דכיון דעולה ברשות היחיד ובמקום ישוב חייב דלא קפדינן אלא אמקום ראוי לנטיעה שהוא יישוב ונכרי שנטע בארץ ישראל כדדרשינן מדכתיב כל עץ להביא את שנטעו גוים משבאו ישראל לארץ וגזלן נמי אין קרקע נגזלת ולא גרע מעלה מאליו במקום יישוב דחייב ואם היה עושה כדי טיפולו חייב בערלה דהא הוי כיישוב ואי לאו הכי פטור דכתיב ונטעתם פרט לעולה מאליו במקום חורשים.