קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה כג
לחם איל נזיר עשרים חלות שוות מששה עשרונות ושני שלישי עשרון דכתיב גבי תודה על זבח תודת שלמיו דלא הוה צריך שהרי כבר נאמר זאת תורת זבח השלמים אם על תודה וגו' אלא תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר לעשרה קבין ירושלמיות והן ששה עשרונות וב' שלישית ורביעית שמן דחלות ורקיקים כתיבי בהדיא בנזיר כתודה מה התם הוו עשרה חלות לחלות ועשרה לרקיקין משלשה עשרונים ושליש לכל מין ורביעית שמן לשני המינין ה"נ כן יכול יוקשו לכל ג' מינין שבמצה ת"ל מצות בנזיר בחלות ורקיקין מצות חלות סלת בלולות בשמן ורקיקי מצות וגו' לומר דלההיא דנאמר בו מצות בתודה דהיינו חלות ורקיקים דכתיב חלות מצות ורקיקי מצות הוא דאיתקש אבל לרבוכה דלא כתיב בה מצות כתודה לא איתקש לחם נזיר לתודה ודבי ר' ישמעאל תנא מצות כלל דכתיב וסל מצות והדר כתיב חלות ורקיקים דהוי פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ואיצטריך רחמנא למיכתב כלל שלא נרבה דבר הדומה לפרט דהוה ילפינא רבוכה מלחמי תודה אי לאו כלל כדאמר' ורביעית שמן הל"מ והכהן לוקח חלה ורקיק כדכתיב וחלת מצה אחת ורקיק מצה אחד והרקיקין משוחין והחלות בלולות דכתיב חלות בלולות ורקיקין בלולין ולא מישתמיט קרא לכתוב חלות משוחות ורקיקין בלולין ש"מ דוקא הוא.