קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ב
אין טעון נסכים אלא עולת בהמה ושלמים בלבד בין היו קרבן יחיד או צבור דכתיב בפ' נסכים ועשיתם אשה לה' יכול כל העולה לאישים יהא טעון נסכים ואפילו מנחה הבאה בפני עצמה בלא זבח ת"ל עולה ולא מנחה הבאה בפני עצמה. שלמים מנין ת"ל או זבח תודה מנין ת"ל או ואף על גב דשלמים בהדיא כתיבי דכתיב לפלא נדר או שלמים וגו' היינו בבן בקר כדכתיב ברישיה דההוא קרא וכי תעשה בן בקר ואתא זבח לרבויי מן הצאן יכול שאני מרבה אף בכור ומעשר ופסח חטאת ואשם ת"ל לפלא נדר או לנדבה בא בנדר ונדבה טעון נסכים שאינו בא בנדר ונדבה כי הני אין טעון נסכים משמע להוציא את אלו שהם חובה אוציא את חובות הבאות מחמת הרגל ברגל ומאי ניהו עולת ראיה ושלמי חגיגה ת"ל או במועדיכם כל הבא במועדיכ' טעון נסכים משמע להביא את אלו עולת ראיה ושלמי חגיגה דעולת ראיה ללא יראו פני ריקם ושלמי חגיגה לשלמים ומוספין וחובת היום לא מצי להוציא דבהדיא כתיב בהוא נסכים אביא שעיר חטאת דהואיל ובאין במועד יהו טעונין נסכים ת"ל וכי תעשה בן בקר בן בקר בכלל היה דהא כתיב ברישיה דקרא לעשות ריח ניחוח לה' מן הבקר או מן הצאן ולמה יצא להקיש אליו ולומר לך מה בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל הבא בנדר טעון נסכים לאפוקי שעירי חטאת דלא מצינו חטאת שיהא בא בנדר ונדבה וכבש יולדת ואילו של כ"ג הואיל והן עולות טעונין נסכים דכתיב לכבש לאיתויי כבש יולדת שטעון נסכים וכתיב לאיל לרבות אילו של אהרן אבל העוף והאשמות והחטאות אין מביאים עמהם נסכים דבהמה הבאה בנדר הוא דטעון נסכים כדאמר' וכתיב מן הבקר או מן הצאן ולא עולת העוף חוץ מחטאת ואשם של מצורע שנתפרשו בתורה דכתיב שני כבשים וכבשה אחת ושלשה עשרונים לנסכי שלשה כבשים הללו שחטאתו ואשמו של מצורע טעונין נסכים ובמנחה הבא עם הזבח שקריבה עמו הכתוב מדבר דכתיב בההוא ענינא והעלה הכהן את העולה ואת המנחה הוי במנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר ויין דלא כתיב בפי' בהאי ענינא הא כתיב בפרשת פנחס ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העולה או לזבח מה ת"ל לעולה או לזבח דכבר היו כתובים בראש הפרשה אלא עולה זו עולת מצורע זבח זו חטאת או לזבח זו אשם מצורע דשלשתן טעונין נסכי יין.