קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה א
מי ששגג בהקדש ונתנו לשליח להוציאו בתורת חולין אם עשה שליחותו מעל המשלח ואם עשה מדעת עצמו מעל השליח משנה ריש פרק בתרא דמעילה דילפינן חטא מתרומה מה חטא האמור בתרומה כי תרם מדעתו של בעל הבית הוא דהויא תרומה ואי לא לא אף שליח שעשה שליחותו של בעל הבית מעל ואי לא שליח מעל כיצד אמר תן בשר לאורחים ונתן להם כבד או איפכא ובגמרא אפילו תימא רבי עקיבא דכל מילי דמימלך שליח עילויה חדא מילתא הוא מי לא בעי לאימלוכיה וכיון דנתן להם מדעתו ולא נמלך מעל. הבא לי מן החלון והביא מן המגדל שם במשנה הביא מן החלון כמו שאמר לו אף על פי שאמר לא היה בלבי שיביא אלא מן הדלוסקמא בעל הבית מעל שהרי עשה שליחותו. ודברים שבלב אינם דברים שם במשנה. היה השליח חרש שוטה וקטן אם עשה שליחותו מעל שם במשנה ובגמרא פרכינן והא לאו בני שליחותא נינהו ואמר רבי אלעזר כמעטן של זתים ורבי יוחנן [אמר] כקוף שהוליך את העירוב וה"נ אף על גב דלאו בני שליחותא נינהו הואיל ואתעבידא שליחותיה וניחא ליה בגויה מעל ואף על גב דגבי תרומ' דילפינן מינה מעילה בעינן בן דעת כיון דשליח דמעילה בהוצאה ושינוי רשות מיחייב והכא איכא שינוי רשות בהני ליכא קפידא בבר דעת ומ"מ איצטריך למילף שליחות מתרומה דלא תימא אין שליח לדבר עבירה. אמר לשלוחו תן לאורחים חתיכת בשר והוא אמר להם טלו שתים בעל הבית מעל דמוסיף הוי ולא עקר שליחותיה והשליח לא מעל בהאי תוספות אלא אם כן פירש טלו מדעתי לקחו הם שלשה כולן מעלו שם במשנה אמר לו תן להם חתיכה והוא אמר טלו שתים והם נטלו שלש כולן מעלו ובגמרא שמע מינה מוסיף על שליחותו הוי שליח דמדקתני כולם מעלו דמשמע בעל הבית נמי משמע דלא עקר שליחותיה ואנן איבעיא לן ותיפשוט מהכא בעלמא מאן דאמר לשלוחיה זבין לי ליתכא דארעא ואזל הוא וזבין כורא מי אמרינן וכו' אמר רב ששת דאמר שליח טול אחד מדעתי ואחד מדעת בעל הבית והם לקחו השלשה מדעתם מהו דתימא עקר שליחותיה דבעל הבית קא משמע לן דכיון דאמר אחד מדעתו היינו שליחותיה. והיינו בקדשי ב"ה דבעולה וכיוצא בה לא מעל אלא האוכל כדתניא בתוספתא פ"ב וטעמא פירוש הרב ז"ל דכיון שהוא חייב באיסור אחר שאוכל בשר עולה אין חייב הנותן לו החתיכה דאין שליח לדבר עבירה בכל התורה כולה אלא במעילה בלבד כדילפינן חטא חטא מתרומה ובשליחות יד נמי מדתניא על כל דבר פשע וגו' והוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין והכא שנתערב במעילה איסור אחד כדאמר' אינו חייב אלא האוכל.