אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ד · הלכה ט

הלכה ח

יש מעילה בנדרים פרק אין בין המודר בעא מיניה רבא מרב נחמן יש מעילה בקונמות מי הוי כהקדש מעליא היכא דאמר קונם ככר זה עלי ומעל או לא א"ל תניתוה מקום שנוטלין שכר על האבדה תפול הנאה להקדש למימרא דהוי כהקדש מה הקדש יש בו מעילה אף קונמות יש בהן מעילה כתנאי קונם ככר זו הקדש וה"ה שלא אמר אלא בלשון קונם לחוד בין הוא בין חברו מעל שהרי הקדישה סתם אכ"ע לפיכך הואיל ויש בה מעילה יש בה פדיון ויוצאה לחולין כשאר הקדש ככר זו עלי הקדש ואכלה כיון דאמר עלי עליה דידיה אסרה ושויא הקדש והוא מעל אם אכלה אבל חברו לא מעל דלא אסרה ולא הקדישה אלא על עצמו וגבי חברו הוי כחולין לפיכך אין לה פדיון שהוא עצמו אין יכול לפדותה לעולם שהרי אמר עלי וכיון [דאחר] (דאמר) אין מועל בה לא אלים כהקדש למתפס פדיוניה וחכ"א בין כך ובין כך לא מעל לפי שאין מעילה בקונמות וקי"ל כר"מ דרב נחמן פשיט ליה לרבא ממתניתין שיש מעילה בקונמות ובשבועות מפכי' נמי ר"מ לרבנן. אמר על ככר של הפקר ככר זו הקדש שם מימרא דרבא ולהכי נקט לה בככר של הפקר שהיתה עומדת תוך ד' אמותיו שקונות לו בכל מקום ומשום הכי כי אמר ככר זו הקדש חייל ומקדיש זה לא זכה בככר זו מעולם דאף על גב דד' אמות קונות לו אפילו כי לא אמר אקנה הכא שאני משום דכיון דאמר ככר זו קדש גלי דעתי' דלהקדש ניחא לי' דליקני לדידי' לא ניחא לי' דליקני וגלויי דעתא כי האי מהני וה"ל כמגביה מציאה לחברו דקנה חברו ולא הוא הכא נמי הקדש קנה ואיהו מעולם לא קנה ומ"ה נטלה לאוכלה מעל לפי כולה שכיון שלא זכה מעולם לא נעשה כגזבר עליה ולפיכך כשנטלה הוציאה מרשות הקדש ומעל אבל נטלה להורישה לבניו לא מעל אלא לפי טובת הנאה שבה דכיון דלא הגביה אלא להורישה לבניו ולא שיקנו אותה עכשיו לא נפקא לחולין אבל מכל מקום מעל לפי טובת הנאה שבה לפי שמעכשיו יחזיקו לו בניו טובת הנאה כיון שמחזר להורישם ובניו מועלים לכשיוציאו.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה