קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה י
הנהנה מקדשי קדשים לפני זריקת דמים דמועלין בהם כדאמר' לעיל ומאימורי קדשים קלים לאחר זריקה דמועלין בהם או שנהנה מן העולה או מן הקומץ והלבונה ומנחת כהנים והחביתין יפול מה שנהנה לנדבה מעל בקרבנות הצבור יפול מה שנהנה ללשכה פרק ב' דמעילה איתמר הנהנה מבשר קדשי קדשים לפני זריקת דמים שאז הם קדשי ה' ואכתי לא הותרו לכהנים ומאימורי קדשים קלים אחר זריקה שאז הם קדשי ה' שהוברר חלק גבוה רב אמר מה שנהנה יפלו לנדבה לעולה קיץ למזבח ועורות לכהנים ולוי אמר יביא דבר שכולו למזבח ומאי ניהו קטרת ותניא כותיהו ופסק הרב ז"ל כרב. הנהנה מבשר קדשי קדשים שנטמא קודם זריקה ומאימורי קדשים קלים אחר שהעלן ע"ג המזבח אפילו קודם שנעשו אפר אלא שמשלה בהם האור פטור ממעילה שם מימרא דרבא הכל מודים וכו' וטעמא דפטור שהרי נעשית מצותו דאף על גב דנהנה מאפר תפוח מועלין בו לרבי יוחנן היינו משום דבעי בגדי כהונה בהוצאת הדשן ולכך חשיב שפיר לא נעשית מצותו ולא סגי נמי בלאו הוצאת דשן אבל אימורי קדשים קלים אף על גב דודאי הפוכי בהו בצינורא עבודה היא הא סגי בלאו הכי שאם רוצה מניחם ומתאכלים מאיליהן ועולה דמועלין בה עד שתצא לבית הדשן היינו טעמא דכולה כליל ואין בה שום אכילה לאדם ולהכי לא כלתה מצותה עד שתצא לבית הדשן אבל קדשי קדשים הנאכלין לאדם כשנעשית בטהרה מיקרו שפיר נעשית מצותו מכי זרק אף על גב דטעון שריפה.