קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ה
הביא מעילתו עד שלא הביא אשמו לא יצא שם במשנה הביא אשמו עד שלא הביא גזלו לא יצא ובגמרא מנא הני מילי וכו' אמר ליה אנא מאשר יכפר בו נפקא ליה ועדיין לא כפר דכתיב בלשון עתיד ומשמע דכשהשיב לכהן את האשם דהיינו קרן הכסף עדיין לא כפר ובהדיוט כתיב ובהקדש תניא התם מנין שאם הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו שהוא קרן דהקדש שמעל בו שלא יצא תלמוד לומר באיל האשם האשם כבר דהיינו קרן כדילפינן לעיל וכיון דאשכחן שהשוה הכתוב הדיוט והקדש בהך מילתא דהביא אשמו עד שלא הביא מעילתו כדילפינן מקרא בתרוייהו ילפי' הך מהך לענין שאר דברים כדא' לעיל נסתפק לו אם מעל אם לא מעל פטור מן התשלומין ומן הקרבן פרק דם שחיטה מחלוקת רבי עקיבא וחכמים דחכמים פוטרים מאשם תלוי על ספק מעילות ובגמרא ילפי לה דגמרי מצות מצות דבחטאת כתיב מצות ובאשם תלוי כתיב מצות מה חטאת אינו חייב אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל ספיקו אשם תלוי אף כל שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת חייב על ספקו אשם תלוי לאפוקי אשם מעילות דהוי באזהרה לחכמים ואע"ג דכתיב ואם נפש [אחת] (אדם) באשם תלוי ולעיל מיניה באשם מעילות ומיירי בויקרא וילמוד זה מזה כיון דגמרינן מצות מצות כדאמרן אתיא גזרה שוה ואפקה מהקישא לרבנן כדאיתא התם וכיון דפטור מן הקרבן פטור מן התשלומין דהא מודה רבי עקיבא דמחייב אשם תלוי על ספק מעילות דאינו מביא את מעילתו דהיינו הממון עד שיודע ויביא אשם ודאי כדתנן התם דממון אינו מביאו אלא על אשם ודאי כדילפינן לעיל דתרוייהו מעכבי החומש הרי הוא כתחלת הקדש פרק הזהב אמר רבא חומש כתחלת הקדש דמי שהרי מאיליו ניתוסף ולא נתפס תחת הראשון דליהוי הקדש שני ולא יוסיפו עליו חומש אלא אם נהנה בו מוסיף חומש על חומש דגבי הקדשות איבעיא לן מאי מוסיף חומש על חומש או לא גבי תרומה כתיב ויסף דמשמע שני תוספות אי טעמא משום משמעותא הוא והכא נמי כתיב ויסף וחייב להוסיף או דילמא טעמא דתרומה לאו משום משמעותא אלא משום דקיימא לן גורעין ומוסיפין ודורשין וא"ו דויסף אחמישותו אתקרי חמישיותיו בשני ווין אבל גבי הקדש דלא כתיב אלא חמישית לא ואסיקנא מאי הוה עלה אמר רב טביומי משמיה דאביי אמר קרא ויסף חמישית כסף ערכך עליו מקיש חומשו לכסף ערכו מה כסף ערכו מוסיף חומש אף כסף חומשו נמי מוסיף חומש. והחומש אחד מארבע מן הקרן עד שיהא הוא וחומשו חמשה שם איבעיא להו חומשא מלגיו על שוה עשרים מוסיף ארבע' שהן חומשו של קרן או חומשא מלבר על ארבעת רבעים מוסיף החמשו מן החוץ דהוו להו לעשרים זוז חמשה זוזי אמר רבינא תא שמע הבעלים אומרים וכו' שמע מינה חומשא מלבר מדקתני חומש דעשרים סלעים חמשה הרי חומש מן החוץ שמע מיניה כתנאי ויסף חמישיתו עליו שיהא הוא וחומשו חמשה דעליו הכי משמע דברי רבי יאשיה ורבי יונתן אמר חמישיתו חומשו של קרן ומסקנא כרבי יאשיה ונראה דמהכא ילפינן לכולהו חומשין.