קרית ספר על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה ז
כיצד דנין בן סורר ומורה מביאין אותו אביו ואמו לב"ד של שלשה ומביאין ב' עדים שגנב ואכל כדאמרינן לעיל וכדאמרינן התם מתרין אותו בפני ב' ומלקין בפני ג' ההתראה היא הוכחה שלא ירגיל דכתיב ויסרו והמלקות ילפינן ליה נמי מדכתיב ויסרו אותו ולמדנו ויסרו אותו דמוציא שם רע מויסרו אותו דבן סורר וההוא דבן סורר מדכתיב בן ולמדנו בן מבין הכות הרשע וכדכתיב התם ואם לא שמע וחזר כדכתיב ולא ישמע אליהם וחזר ואכל ושתה מביאין אותו אצל ב"ד של כ"ג שדנין דיני נפשות ומעידין עליו כבתחלה וגומרין דינו ונסקל בפני השלשה הראשונים כדכתיב בננו זה זהו שלקה בפניהם וכדתנן התם ואף על גב דמהא דרשינן שרואים אותו ולא סומין לכתוב קרא בננו הוא מאי בננו זה שמע מינה תרתי.