קרית ספר על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה ז
אין בן נח חייב באשת חברו אלא כדרכה דכתיב ודבק ולא שלא כדרכה וכתיב באשתו ולא באשת חברו אחר שנבעלה לבעלה כדאמר' התם דבעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם מדכתיב והיא בעולת בעל ולא כתיב והיא אשת איש אלמא דמשום בעילתו של בעל הוא ולא מפני קידושין וחופתם ואם בא על ישראלית אפי' שלא כדרכה ואפילו מאורסה ונכנסה לחופה ולא נבעלה חייב כחיוב ישראל דאמרינן התם איש איש לרבות את הגוים שמוזהרים על העריות כישראל ואף על גב דילפינן להו מדכתיב לאמר בקרא דויצו כדאמרינן לעיל התם בעריות דידהו והכא רבי קרא גבי עריות דידן דגוי נמי חייב וכיון דאיתרבאי מאיש איש (את) [אל] כל שאר בשרו וגו' על כרחין הוי כישראל סקילה במאורסה וחנק בנכנסה לחופה ולא נבעלה דהא גביהו ליכא חיובא בהני ומסתמא כחיובא דישראל איתרבו אבל אשת ישראל שנבעלה לא הוי אלא כמיתתן בסייף דהא לדידהו נמי דיינין הכי כדאמרינן מדכתיב בעולת בעל ושלא כדרכה נמי כאשת ישראל הויא מהאי טעמא דאיתרבו בעריות ישראל כישראל כדאמ'.