קרית ספר על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ט
כל הרוגי מלכות ממונם למלך [כדאמרי' פרק נגמר הדין (סנהדרין מח, ב) דכתיב (מלכים-א כא, טז) גבי נבות אשר ירד שם לרשתו משמע ירושה גמורה ומן הדין. וביואב נמי דכתיב (שם ב, ל) לא אצא כי פה אמות לא היה נידון למלכות כדי שלא יהיו נכסיו למלך] וכל מה שכובש אוצרות המלכים למלך אורחא דמילתא כדאיתא פרק כ"ג. ושאר ביזה מחצה למלך ומחצה לעם כדיליף התם מדכתיב בשלמה וימשחהו לה' לנגיד ולצדוק וגו' מקיש נגיד לצדוק מה צדוק מחצה לו ומחצה לבניו כדכתיב והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו אף נגיד כן ועד השתא הלכתא ואסמכוה אקרא. וחולקין אנשי הצבא עם שומרי הכלים כדכתיב כי חלק היורד במלחמה והיושב על הכלים וגו' כל הארץ שכובש שלו ונותן ממנה מה שיראה לו ובכל יהיו מעשיו לשם שמים: