קרית ספר על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ז
כשמעמידין מלך מושחין אותו בשמן המשחה כדכתיב ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וגו' והיינו בשמן המשחה. ובמשיחה זו זוכה לו ולבניו עד עולם שהמלכות ירושה לו שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא לו וכדדרשינן ריש כריתות. הניח בן קטן משמרין לו המלוכה כמו שעשו ליואש מדכתיב הוא ובניו והקודם בנחלה קודם במלכות דירושה הויא והבן הגדול קודם לקטן ממנו דכיון דחד הוא דמליך סברא הוא דגדול קודם. וכן כל השררות הן ירושה לבנים כיון דילפינן להו משום תשים כדאמרינן והוא שיהיה ממלא מקום אבותיו ביראת חטא. דוד זכה בכתר מלכות לבניו לעולם כדכתיב כסאך יהיה נכון וגו'.