קרית ספר על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק כ
הלכה א
משך סתם כשנחלקו קודם על דמי המקח הולכין אחר הנתבע.
הלכה ב
לקח מאחד מה' וכפר בו ונשבע על שקר והודה ואינו יודע למי ישלם חייב לשלם לכל אחד מפני שנשבע לשקר וכתיב בה לאשר הוא לו בין אגזל בין תשומת יד דבהיתר אתא לידיה וכדאמרינן פרק הגוזל דף ק"ג.
הלכה ד
נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי כשהמקח בידו וכשאין מקחו בידו הוי כעד אחד.
הלכה ה
טען על חברו מכרה לי והוא מכחישו או טענה אחרת בכולן המוציא מחברו עליו הראיה וסברא היא דכאיב ליה כיבא אזיל לבי אסיא וכדאמרינן ריש הפרה דף מ"ו. ואם הודה במקצת או שיש עד א' נשבע שבועת התורה כדכתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם דקאי אכי הוא זה דהוי מודה מקצת וכתיב לא יקום עד אחד וגו' ודרשי' אבל קם הוא לשבועה. ופירות בר"ה והם חלוקים עליהם מדאוריתא לית לחד מנייהו זכיה בגויהו טפי מחבריה ואם הם ברשות אחד המע"ה ובפרק כל הנשבעין מייתי להו לכולהו הני בבי. וכן במחליף פרה וחמור וילדה המע"ה מדאוריתא וכשאינה ברשות אחד מהם יחלוקו וכל שנולד הספק ברשותו עליו הראיה ונראה דמדאוריתא המע"ה: