קרית ספר על משנה תורה, הלכות מילה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ט
ומילה בזמנה דוחה את השבת דכתיב ביום השמיני ואפילו בשבת מדלא כתיב שמיני ימול ביום ולא לילה משמונה ימים נפקא. ושלא בזמנה אינה דוחה לא שבת ולא י"ט דהא דילפינן דדחיה בזמנו הוא דילפינן דכתיב שמיני אבל שלא בזמנו לא ילפינן. ואפילו י"ט לא דחי מילה שלא בזמנה דאין עשה דמילה דוחה לא תעשה ועשה דיו"ט דכיון דגלי קרא בציצית דאתי עשה דציצית ודוחה לא תעשה דכלאים משמע דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה. ומילה בין בזמנה ובין שלא בזמנה דוחה את הצרעת שאם היתה צרעת בעור הערלה חותכה עם הערלה אף על פי שקציצת נגע צרעת לא תעשה דכתיב השמר בנגע הצרעת יבא עשה דמילה וידחה לא תעשה דצרעת ומוכחין לה בגמרא נמי מדכתיב ימול בשר ערלתו ובשר יתירה הוא דהוה ליה למימר ימול ערלתו אלא אתא לרבויי שאפילו היה שם בהרת ימול דבנגעים כתיב בשר דכתיב ובשר כי יהיה בו בעורו וה"ק ימול נגע בשר ערלתו.