קרית ספר על משנה תורה, הלכות מילה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ז
גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחילה כאבותינו שמלו תחלה בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל את התורה ולקבל פני שכינה. וכן קטן שנולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית דחיישינן שמא ערלה כבושה היא והוו ספקא דאוריתא וכתיב וביום השמיני בתר וטמאה שבעת ימים. אנדרוגינוס והוא הילוד שיש לו זכרות כזכר ונקבות כנקבה צריך למול אותו בח' דלא מעטיה קרא מערלתו אלא שלא ידחה שבת אבל לענין שלא יהא נימול לח' לא ואע"ג דהא בהא תליא דאי נימול לח' דחי שבת ואי לא דחי שבת אינו נימול שאני הכא דלא מעטיה קרא אלא מדחיית שבת. וכן יוצא דופן נימול לח' אע"ג דאין אמו טמאה לידה וכתיב וביום השמיני בתר וטמאה שבעת ימים כיון דבדורות הראשונים מאברהם עד מתן תורה נהגה מצות מילה ולא נהגה טומאה והיינו לחומרא משום דמספקא לן כדלקמן. ומי שיש לו ב' ערלות מלין ב' בשמיני משום דהוי ספקא דאוריתא אי הוי בכלל ערלתו ונימול לח' או לא ומשום הכי אזלינן לחומרא.