אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ח · הלכה ז

הלכה ו

הזב והטהור שישבו על הספסל או על הנסר בזמן שהן מחגירין דנשען הטהור על הזב והזב על הטהור כשנוטים הספסל או הנסר לכאן ולכאן וכן אם עלו באילן שכוחו רע או סוכה או סולם מצרי או כבש או קורה או דלת שאינם מחוברים בטיט הרי זה טמא משום היסט זב כדתנן פ"ג דזבין אבל כשאין יכול להסיט כמו אם כחן יפה טהור כדתנן נמי התם. זב וטהור שהגיפו או פתחו פתח כאחד טהור אחד מגיף ואחד פותח ניטמא כיון שזה מושך לסגור וזה לפתוח וכו' העלו זה את זה מן הבור ניטמא כדתנן נמי התם לת"ק דר' יהודה ומפשילים בחבלים אם היה זה מושך אילך וזה מושך אילך טמא כדתנן התם וחכמים אומרים עד וכו'. היו אורגים בין עומדים בין יושבין או טוענין או טוחנין או פורקין אם משאן כבד טמא כדתנן נמי התם דבכולהו איכא היסט. טהור שהיה מכה את הזב הרי זה טהור וזב שהכה את הטהור טמאהו שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל כדתנן התם ולכך נחשב המכה דהיינו הזב כנשען על הטהור וכתב הר"ש ז"ל דתימה הוא דמהאי טעמא נמי יהא טמא טהור המכה את הטמא דהוי כנשען על הזב ואי הוה מפרשינן דהכא לענין טומאת מדרס איירי ניחא דטהור מטומאת מדרס אבל טמא המכה את הטהור בגדי הטהור טמאים טומאת מדרס וכן משמע בתוספתא דלענין בגדים תנן ע"כ וכן נראה גם כן מלשון הרב ז"ל שכתב ולפיכך אף בגדי הטהור טמאים. זב שנישא מקצתו על הטהור שהניח אצבעו עליו או טהור על הזב ניטמא אף על פי שלא נגע וכן חיבורי' שהם שינים או צפרנים שנישאו על אחד מהם טמא כדתנן פרק בתרא דזבין וכתב הרב ז"ל שם שלא נצטרך שינשא או ישא הרוב אלא במשכב לבד כדא' לעיל לא כאדם ואפ"ה כתב כאן שנראה לו שטומאה זו מדבריהם דמן התורה נראה דבעיא עד שינשא רובו:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה