אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ט · הלכה ו

הלכה ד

המעושן והמבושל בחמי טבריה וכיוצא בהן פטור ממלקות דמספקא לן אי הוי בישול אי לאו והויא ספיקא דאוריתא ולחומרא. המבשל במי חלב מותר מן התורה דלאו חלב מיקרי ובחלב מתה ובחלב זכר נמי לא אסיר מן התורה דכתיב בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוטה ואע"ג דדרשינן לתלתיהו מן התורה לעיל התם דרשינן מבחלב דתרי מינייהו מייתרי דהוה מצי למיכתב באמו ואנא ידענא דבחלב אמו קאמר כיון דבחד מינייהו הוה כתיבא בחלב אמו והכא דרשינן גופא דקרא דאף על גב דלא הוה כתוב אלא באמו הוה ידענא דבחלב אמו קאמר וא"כ דרשי' שפיר בחלב אמו ולא בחלב זכר ושחוטה דאף על גב דלא הוה כתיב בחלב הוה משמע דבחלב קאמר כדאמר. ודם שבשלו בחלב נמי לא אסיר מן התורה דדם לאו בשר הוא אבל המבשל בשר מתה או חלב וכיוצא בהם בחלב לוקה על בישולו דהא הוי גדי בחלב אמו ואם לאו משום בשר בחלב לא הוה אסיר בישולו ואינו לוקה על אכילתו דהא בלאו הכי אסיר משום נבלה וחלב ואין איסור בשר בחלב חל עליהם דאין איסור חל על איסור כשאינו כולל או מוסיף או בת אחת. שליל בחלב חייב כבישול ואכילה דבכלל גדי הוי אבל שליא עור גידים ועצמות ועיקרי קרנים וטלפים הרכים בחלב פטור דלאו בשר הויין דכתיב גבי טמאים מבשרם לא תאכלו על בשרם באזהרה ולא על עצמות גידים וקרנים וטלפים משמע דלא הוו בשר.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה