קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה א
אזהרת קלד שלא לאכול גיד הנשה דכתיב על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ובסיני נצטוו על כך אלא שנכתבה במקומה להודיע מאי זה טעם נאסר. ונוהג בבהמה וחיה כדכתיב את גיד הנשה אשר על כף הירך כל מי שיש לו כף סביבות העצם של קולית גבוה ועגול מה שאין כן בעוף שהבשר שעל הקולית ברוחב הוא ואינו דומה לכף ובטמאים אינו נוהג דלית ביה כולל ולא מוסיף ולא בת אחת דגיד עצמו של טמאה לא אסיר משום טומאה דאין בגידים בנותן טעם וכתיב נמי על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה מי שגידו אסור ובשרו מותר אסר רחמנא יצאו אלו שבשרם אסור. וגיד נבלה וטרפה ומוקדשין אסור דמשום דנתנבלה או נטרפה או אקדישה לא פקע איסורא דגיד הנשה דהוה לה מעיקרא מינה ונוהג בשליל בן ט' חי דלענין שחיטה בלחוד הוא דמרבינן כל בבהמה תאכלו אפילו בלא שחיטה. ונוהג בירך של ימין ובירך של שמאל דכתיב כי נגע בכף ירך ובתרוייהו הוא דנגע דמאחוריה אתא ונשייה בתרוייהו דהכהו בשתיהן עד שנשו ממקומם ועלו. ואין איסור מן התורה אלא שעל כף הירך בלבד והוא עגול בשר הנתון על עצם הקולית דכתיב אשר על כף הירך ושאר הגיד שלמעלה מן הכף ושלמטה. וחלב שעל הגיד והגיד העליון אינם אסורים מן התורה דלא אסרה תורה אלא גיד שעל הכף ודבוק לעצם כדאמר.