קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה א
אזהרת קלב שלא לאכול דם שנאמר וכל דם לא תאכלו. והאוכל כזית מדם בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים במזיד חייב כרת בשוגג חייב חטאת קבועה דכתיב לעוף ולבהמה וחיה בכלל בהמה דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' איל וצבי ויחמור וגו'. ובין טמאים ובין טהורים ילפינן מכלל ופרט וכלל דכתיב כל דם לא תאכלו כלל לעוף ולבהמה פרט נפש אשר תאכל כל דם חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שיש במינם בטהורים טומאה קלה וחמורה ואיסור קודם שחיטה והתר לאחר שחיטה והן מין בשר אף אני אביא כל שיש במינם טומאה וכו' לאפוקי דם דגים וחגבים ושרצים דאין במינם הני צדדין דאין חייבים עליהם משום דם אלא משום שהוא תמצית גופם כחלב בהמה טמאה דהוי דומיא דביצת עוף טמא דאסיר מדכתיב בת היענה כדאמר לעיל ודם שרצים מצטרף לבשרם כדאמרינן לעיל מדכתיב וזה לכם הטמא וגו'.