קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ג
האוכל מאבר מן החי כזית לוקה דאכילה כתיב ביה ואין אכילתה פחותה מכזית ולא תימא כיון דכתיב ובשר בשדה טרפה וגו' לבשר מן החי אייתר ליה לא תאכל הנפש עם הבשר לאבר מן החי ואע"ג דלית ביה שיעור כיון שהוא אבר אלא ודאי שיעור בעיא דאכילה כתיב ביה כדאמרינן וא"כ פחות מכזית פטור אע"ג דהוי כברייתו וכזית חייב אף ע"ג דאין בו בשר אלא כל שהו כיון דהוי כברייתו בשר גידים ועצמות. ואם הפריד הבשר מן הגידים ועצמות אחר שתלשו מן החי אינו לוקה עד שיאכל כזית מן הבשר לבדו ואין העצמות והגידים מצטרפים לכזית מאחר ששנה ברייתו דבאכילה כתיב הנפש עם הבשר שהוא כברייתו כדאמרינן. חלקו לאבר זה ואכלו מעט מעט אם יש במה שאכל כזית בשר חייב ואם לאו פטור דצירוף גידים ועצמות חידוש הוא כאבר מן החי ובעלמא לא מיצטרפי ואין לך בו אלא חידושו כשאכלו בבת אחד דסתם אכילה הכי משמע ולא לחצאין ונראה דבהאי כזית בשר דאמרי' דלקי היינו משום בשר מן החי דמשום אבר מן החי לית ביה כיון שלא אכלו כברייתו בגידים ועצמות. לקח כזית מן האבר כברייתו ואכלו אע"פ שנחלק בפיו קודם שיבלענו חייב דהא דרך אכילה הוא.