קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה כב
אזהרת קל שלא ליהנות משור הנסקל דכתיב ולא יאכל את בשרו והרי נבלה הוא ואיך אפשר לאוכלו אלא לא בא הכתוב אלא להודיעך שכיון שגמרו דינו לסקילה נאסר ואם קדם ושחטו שחיטה כשרה אסור בהנאה ואם אכל מבשרו כזית לוקה וכן כשיסקל לא ימכר ולא יתנו לכלבים ולא לגוים דכתיב ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי כאדם האומר לחברו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום ופרש אינו בכלל האיסור דבשרו כתיב אבל פרשו מותר. נודע שהוא פטור מסקילה אחר שנגמר דינו כגון שהוזמו עדיו יצא וירעה בעדר דלא נאסר בגמר דין כיון שהוזמו ואם נודע אחר שנסקל הרי זה מותר בהנאה: