קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ב
אין אסור משום נבלה אלא מינים טהורים דאין איסור נבלה חל על איסור טמאה כדילפינן לעיל בה' איסורי ביאה דאין איסור חל על איסור והכא נמי כתיב בנבלת עוף נבלה וטרפה לא יאכל וגו' דאין לה טומאת משא ומגע אלא טומאת אכילה בבית הבליעה יכול אף נבלת עוף טמא במשמע ת"ל נבלה וטריפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה הוא יצא זה שאין איסורו משום נבלה אלא משום עוף טמא וכיון דמלישנא דאכיל' מוכח דלאו בעוף טמא מיירי משמע דאין באכילת טמא איסור נבלה דאין איסור חל על איסור טמא כדאמרינן ואינו לוקה על אוכל בשר טמא אפילו מת או בשר מן החי אלא משום אוכל בשר טמאה.