קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ו
אזהרת קכד שלא לאכול משרץ הארץ והאוכל כזית לוקה דכתיב כל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל וגו' כל הולך על גחון זה נחש כל לרבות את השלשול ואת הדומה לשלשול והיא תולעת ארוכה כנחש והם הנמצאים באשפה על ארבע זה עקרב כל הולך לרבות את החיפושית שהיא אישקארבו ואת הדומה לו מרבה רגלים זה נדל שקורין מאה רגלים עד כל לרבות את הדומה לו ואת הדומה לדומה. ושמונה שרצים האמורים בתורה והם החלד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת הם משרץ הארץ דכתיב וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החלד וגו' והאוכל מבשרם כעדשה לוקה דכתיב והבדלתם בין הבהמה וגו' ובין העוף וגו' ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש וגו' פתח הכתו' באכיל' דלא תשקצו את נפשותיכם היינו באכיל' דכי אכול להו משקץ נפשיה וסיים בטומאה אשר הבדלתי אתכם לטמא דהיינו לטמא אחרים בנגיעה לומר לך מה טומאת שרץ בכעדשה הלכה למשה מסיני דהוי בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני ודרשינן נמי מהם בהם וחומט תחלת ברייתו בכעדשה אף אכילה לוקה עליהם בכעדשה והיינו במיתתן דומיא דטומאה דהויא אחר מיתה אבל חותך אבר א' מהם מן החי אינו לוקה עליו אם אכלו אלא בכזית בשר דלא הוי כעדשה אלא במיתתן דומיא דטומאה כדפ' וכולן מצטרפין זה עם זה לכעדשה ולכזית דכתיב הטמאים ה"א יתירה מלמד שמצטרף אפילו שרץ ושרץ כלומר כחצי שיעורה מזה וכחצי שיעור מזה מצטרפין וחצי שיעור מחלד חצי שיעור מעכבר מצטרפין והוי בין לשיעור כעדשה בין לשיעור כזית דבשרצי' איכא תרוייהו בחייהם ובמותם כזית וכעדשה ואבר שלם מן השרץ אחר שמת אינו לוקה עד שיהא בו כעדשה דאף על גב דכל שהוא אבר שלם מטמא בפחות מכעדשה לענין אכילה בעינן מכעדשה דלא השוה הכתוב אכילה וטומא' אלא לכעדשה שהוא שיעור מובדל לטומאת ח' שרצים משאר הטומאות וכדכתיב אשר הבדלתי אתכם לטמא דמיירי בשיעור טומאה מובדלת כעדשה אבל טומאת האיברים אינה חלוקה בשרצים משאר טומאות שכל הטומאות איבריהם מטמאים כן בכל שהן.