קרית ספר על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה יד
מצוה נח לבדוק בסימני העוף להבדיל בין טמא לטהור דכתיב כל צפור טהורה תאכלו ולא טמאה ולאו הבא מכלל עשה עשה. סימני עוף טהור לא נתפרשו בתורה אלא מנה מינין טמאים בלבד והשאר מותרים והמינים הטמאים כ"ד. א' נשר. ב' פרס. ג' עזניה. ד' דאה והיא ראה האמורה במשנה תורה דמשנה תורה לאוסופי קאתי ולא אשכחן מידי דאסיף בעופות אלא כתב ראה דלא כתיב בויקרא אלא דאה וכדי שלא יבא אדם להכשירה במקום שקורין אותה ראה ויאמר דאה אסר התורה ולא ראה הילכך חזר וכתב ראה והיא היא דאי ס"ד תרי נינהו למה גרעה לראה הכא אלא ש"מ לפרושי. ה' איה והיא דיה האמורה במשנה תורה דכיון דלאוסופי קאתי מאי שנא הכא דכתיב למינה אאיה ומ"ש הכא דכתיב במשנה תורה למינה אדיה וגרעה למינה דאיה אלא ש"מ איה ודיה אחת היא ולא נכתבה אלא שתהא קורא אותה דיה והוא קורא איה ויאמר לא זו אסרה תורה אלא איה לפי' פרט לך הכתוב בכל שמותיה. ו' מין האיה שכתוב בה למינה מכלל שהוא ב' מינין. ז' עורב. ח' זרזיר שהוא מין עורב שכן כתוב בתורה את כל עורב למינו להביא את הזרזיר. ט' יענה. י' תחמס. י"א שחף. י"ב נץ. י"ג ושרנקה שהוא מין נץ שכן כתוב בו למינהו. י"ד כוס. ט"ו שלך ט"ז ינשוף י"ז תנשמת י"ח קאת י"ט רחם כ' חסידה כ"א האנפה כ"ב מינה שכתוב למינה. כ"ג הדוכיפת. כ"ד העטלף.