קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק כג · הלכה א
מחצלות מטמאות טומאת מדרס כדתנן פרק ג' דעדיות וחכמים אומרים מדרס ומתרץ פ' קמא דסוכה אף מדרס שראוי למשכב וכתיב כל המשכב אשר ישכב עליו וכו' ובפרק כיצד הרגל מייתי מפץ שיהא טמא בשרץ מדין ק"ו מפכין קטנים שטהורים בזב בכל טומאות דפיו צר ואין יכול להכניס אצבעו לאויר ושיעור הזב דמרבינן בתורת כהנים דמטמא באויר הני מילי בכלי הראוי לנגיעת בשר דלהכי אפקיה רחמנא בלשון נגיעת בשר כדכתיב והנוגע בבשר הזב ולמדרס נמי לא חזי דאין עשוי לישיבה ובהסיט נמי לא דאפקה רחמנא לטומאת היסט בזב בלשון נגיעה כדכתיב וכל כלי חרש אשר יגע בו הזב לומר דכל שאינו ראוי למגע אינו ראוי לטמא בהיסט ואפילו שהן טהורין מכל טומאת הזב טמאים בשרץ דשרץ מטמא בכעדשה וראוי ליכנס בפי פך קטן מפץ שטמא בזב שראוי למשכב אינו דין שיהא טמא בשרץ ומפץ במת מנין נאמר בגד ועור בשרץ ונאמר בגד ועור במת מה בגד ועור האמור בשרץ מפץ טמא בו כדילפינן מק"ו אף בגד ועור האמור במת מפץ טמא בו ומשום דאיכא למיפרך מה לשרץ דמטמא בכעדשה אמרינן דהוו מופנין משני צדדין וכו' כדאיתא התם והרב ז"ל כתב שטומאת מת ושאר טומאות במפץ היה מדבריהם ככל פשוטי כלי עץ ונראה דמיירי במפץ של גמי ושל שיפה כפי' ר"ת ז"ל פרק ר' עקיבא דטומאתן מדרבנן לבד טומאת מדרס והא דילפינן מפכים לשאר טומאות היינו במפץ קנים אם עשאה לשכיבה דמטמאה מדרס מטמאה נמי שאר טומאות דשל קנים דקתני כלים פי"ו דטהורה היינו כשאינה ראויה למדרס.