קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה טז
הכתנות היו מעשה משבצות שהוא בתים בתים באריגתן כדרך שעושין האורגין כדכתיב מעשה אורג וכתיב ושבצת את הכתנות שש ובית יד שלה נארג דכתיב את בגדי השרד לשרת ודרשינן ביה בגדים שגורדין אותם מכליהם כברייתן דכשהיו חותכין אותם מתוך כלי אריגתן היו נשארים חלולים כברייתן כדרך לבישתן ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחותכה למדת הלבוש ולתופרה במחט ומה שמשיירין ומשרדין ממנו מקצת שאינו ארוג עמהם דהוא לשון שרד אינו אותו שיור אלא לבית יד דהיתה נארגת בפני עצמה ומחברה במחט. אורך הכתנת עד למעלה מן העקב נראה דהיינו אחר חגירת אבנט דאי לאו הכי הא בעינן מדו בד כמדתו שוה לארץ ודאמרן לעיל סלקן באבנט עבודתו פסולה היינו שסלקן יותר למעלה מן העקב ואורך בית יד עד פס ידו דהיינו נמי מדו ולא יתר שיוכל לעבוד עבודה בידו ורוחבו כרוחב היד דהיינו מדו.