קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה ז
אזהרת קסד שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמה דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור ואינו חייב מן התורה אלא בשני מינין אחד טמא ואחד טהור כדכתיב שור וחמור וילפינן שור שור משבת דכתיב שורך וחמורך וכל בהמתך מה התם בהמה וחיה ועוף אף כאן ובספרי מפיק להו מדכתיב לא תחרוש מכל מקום והיינו שהאחד טמא והאחד טהור דומיא דשור וחמור ואחד החורש או הזורע או המושך בהם עגלה או אבן כל שמשכן והנהיגן אפילו בקול לוקה דכתיב יחדיו מכל מקום והנהגה בקול ואינו אוחז במרדע הויא נמי בכלל מלקות דעקימת פיו הויא מעשה והוי לאו שיש בו מעשה ולוקין עליו והמזווגן פטור דלא תחרוש כתיב דהיינו מושכו או מנהיגו. שני מינים שהם כלאים בהרבעה ושניהם טמאים או טהורים אין אסור לחרוש בהם אלא מדרבנן דבהמה חיה ועוף דמרבינן לאיסור חרישה היינו כשהם דומיא דשור וחמור כדאמר' ואסור להנהיג בהמה מן היבשה עם חיה שבים דהוי ספיקא דאוריתא ולחומרא.