קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה א
הזורע ירק או תבואה בכרם או המקיימו עד שאין במעט גדול הירק שגדל בהתר לבטל מה שגדל באיסור הרי זה מקדש [ומקיים בכרם ילפי' בת"כ (קדושים פ"ד פי' ט"ז) שדך לא תזרע מנין שלא יקיים ת"ל לא כלאים, לא אמרתי אלא משום כלאים, ובכרם נמי כתיב הכי ודרשי' בספרי (כי תצא פי' רל) מה אני צריך מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוין] ובפחות מכן נראה דלא נאסרו מדאוריתא אבל הירק או התבואה שהשרישה באיסור אף על גב דהכרם לא גדלה כלל קדשה ואסירי תרוייהו מדאוריתא כדכתיב הזרע דמשמע הזריעה שהשרישה מקדשה ושיעור מה שאוסר מן הכרם מדאוריתא נראה דהוי שמנה אמות לכל צד דהא עבודת הכרם ד' אמות שהיה בוצרים בשוורים ובעגלות ובעת החרישה חורשים אותה בשוורים הילכך אותם ד' אמות ככרם דמו ואם זרע תוך ד' אמות פחות משהו מד' אמות מן הכרם הרי זה קדש שתי שורות שבכרם דכתיב ותבואת הכרם ולא מיקרי כרם בפחות משתי שורות גפנים נטועות מארבע אמות בין שורה לשורה שהוא שיעור הפחות שבין שורה לשורה נמצא שמקדש עד סוף שמנה ואם כן כשזרע ירק או תבואה באמצע הכרם הרי הוא אוסר שמנה אמות לכל צד שהיא עגולה שיש באלכסונה ששה עשר אמות ומשום דפחות משהו מששה עשר אמות בקרחת הכרם מצטרף לשלא יביא זרע באמצע וחשיב כרם אמרינן דמקדש מ"ה גפנים כשהן נטועות על ארבע ארבע או על חמש חמש או ששה עשר אמה לכל רוח כשהן נטועות על שיעור יותר והוי מדרבנן דאמרינן בירושלמי אמר רבי יוסי אין לוקין אלא על עיקר הכרם דמשמע דעל מה שמצטרף לכרם לאסור זריעה באמצע כקרחת הכרם אין לוקין אלא על עיקרה שהיא ח' אמות כדפרישית ואמרינן נמי בירושלמי אמר רבי אלעזר מד' אמות ועד שמנה אסור ומקדש משמנה ועד שש עשרה אסור ואינו מקדש ומתני' דהיו נטועות על שש שש ועל שבע שבע מסייעא ליה לרבי אלעזר כדאמרינן התם פ' קרחת ופ' כרם שחרב משמע דשמנה על שמנה הוי דאוריתא וששה עשר על ששה עשר הוי דרבנן מטעמא דאמרן.