קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ז
זרעים שהם כלאים זה עם זה שנזרעו בערבוביא אסור דכלאים היינו ערבוביא ואם מובדלים זה מזה כשיעור אין חוששין ליניקה וכשהן מובדלים כשיעור יניקה דאוריתא אין חוששין למראית העין שנראים מעורבים ושיעור הרחקה בין שדה מין תבואה לשדה תבואה אחרת מדאוריתא ולמלקות ששה טפחים ובין שדה ירק לשדה ירק אחר מדאוריתא ולמלקות טפח ושדה תבואה משדה ירק נמי ששה טפחים כתבואה ותבואה ובין שדה ירק לשורה של ירק ובין שדה תבואה לשורה של ירק נראה דסגי בטפח מדאורייתא ושיעורין אלו [מדרבנן]. וכשהרחיק כשיעור לא חיישינן לנטיית העלין זו על גב זו דכל שהן מרוחקים כשיעור מדאורייתא אין חוששין למראית העין שנראים מעורבין וכל שאינן נראים מעורבין אלא מובדלים כצורת זריעתן אין חוששין ליניקה אפילו אינם מרוחקים כשיעור תורה דכלאים דקרא היינו כשאינם מרוחקים זה מזה כשיעור וגם שנראים מעורבין למראית העין דלישנא דכלאים הכי משמע שהוא קרוב זה לזה ונראין מעורבין. והפסק בור וכיוצא בו נראה דמהני אפי' אין ביניהם ו' טפחים (דהוי) [דלא הוי] כלאים דאוריתא.