קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה א
זרע שנתערב בזרע אחר שהוא כלאים עמו חלק אחד בעשרים ושלשה אסור לזרוע ולוקה עליו. וכל שהוא כלאים עם הזרע מצטרף לאחד מעשרים וארבעה כשנתערבו תבואה זה עם זה וקטניות זה בזה או מיני קטניות בתבואה וזרעוני גנה שאין נאכלין מצטרפין אחד מכ"ד ממה שזורעים בבית סאה מאותו המין לסאה של תבואה או קטנית עד שימעט או יוסיף ושיעור זה הלכה למשה מסיני. ונראה דשיעור חלק אחד מכ"ד בתבואה וקטנית הוו בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני משום דהוי מילתא פסיקא אחד מכ"ד בזרע אבל בזרעוני גנה לא משערינן בזרע אלא כפי מה שזורעים בבית סאה מאותו המין ולהכי איצטרך הלכתא למשה מסיני באפי נפשה לומר דאחד מכ"ד ממה שנופל לבית סאה הוי כלאים בסאה של תבואה או קטנית. ואם נתכוון לערב או לזרוע הב' מינים אפילו חטה אחד בכרי של שעורים אסור לזורעה דהא בכל שהו הוי כלאים בזריעה דכיון דאיכוון ליה מעיקרא בשעת כינוס תבואה לזורעה מעורבת או שערבה לזורעה אחשבה ואסיר מדאוריתא אבל איפשר דלא לקי אלא על שיעור אחד מכ"ד דהא לא מחייב מן התורה לעקור כשזרע כלאים אלא אם הם אחד מכ"ד דהוי כלאים בשדה אבל אם זרע כל שהו בכוונה לא מחייב למיעקר דלא הוי כלאים בשדה כיון דלא מינכר ואם לא זרע כלאים אלא שעלה מאיליו אפי' אחד מכ"ד לא מיחייב מן התורה לעקור כיון דלא זרע אלא מין אחד אלא אם כן רצה בקיומן דהא ילפינן לה למקיים כלאים כדכתיב כלאים שדך לא כדלעיל פרק א'.