קרית ספר על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ג
אסור לזרוע כלאים לגוי דאין קנין לגוי בארץ ישראל דשדך לא אתא למעוטי אלא חוצה לארץ ומותר לומר לגוי לזרוע לו כלאי זרעים דאין האיסור אלא למי שזרע שדהו כלאים דלא נאמר הארץ לא תזרע כלאים דמהכא נפקא דמותר לזרוע שעורים בצד שדה חברו הזרועה חטין. ואסור לאדם לקיים כלאים זרעים בשדהו אלא עוקרן דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ושמעינן ליה הכי כלאים שדך לא דמשמע שמזהיר הכתוב שלא יקיים כלאים בשדה דהוי מצי למיכתב בהמתך כלאים לא תרביע ומדסמכן כלאים לשדה שמע מינה להכי הוא דאתא ואם קיימן אינו לוקה דהוי לאו שאין בו מעשה דילפינן בעלמא דאין לוקין עליו. ומותר לישראל לזרוע כלאי זרעים בחוצה לארץ ואפילו לערבן לכתחלה ולזורען דשדך כתיב למעוטי חוצה לארץ ודברים אלו דברי קבלה הם גם כן.