קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יא · הלכה ו
טהרת מצורע זו נוהגת בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית כדתני' בת"כ זאת תהיה תורת המצורע לבית עולמים דהיינו בית המקדש זאת אינה נוהגת בבמה הזאת למעוטי במה שאין קרבן מצורע בה תהיה בזמן הזה דלהכי כתיב תהיה דבזמן הזה נמי מטהרין את המצורע אף על גב דאין בית המקדש קיים כדרבי טרפון בתוספתא ובת"כ דקאמר בעץ ארז זה טהרת ג' מצורעין ורבי טרפון שלא בפני הבית הוה כדמשמע סוף פרק אלו דברים בפסחים ובהאי תוספתא נמי תניא ומטהרין בגבולין וילפינן לה מדכתיב לטהרו או לטמאו בארץ ובחוצה לארץ ובת"כ נמי תניא לטהרו או לטמאו בארץ ובחוצה לארץ לטהרו או לטמאו כשם שמצוה לטהרו כך מצוה לטמאו לטהרו או לטמאו כהן שמטמאו מטהרו דכיון דפירש למעלה מה שהוא טהור ומה שהוא טמא למה חזר ואמר לטהרו או לטמאו אלא לומר שיטהר או יטמא אפילו בחוצה לארץ ומשמע נמי דכשם שמצוה לטהר כך מצוה לטמא דהקישן הכתו' ומדכת' לטהרו או לטמאו ולא כתב לטהר או לטמא משמע דכהן שמטמאו מצוה לטהרו. והכל כשרין לטהר את המצורע אפי' זב ואפי' טמא כדתני' בתוספת' אבל אין מצורע מטהר מצורע כדתני' נמי התם וכדתניא נמי בת"כ ויצא הכהן אל מחוץ למחנה כהן שאיפשר ליכנס לפנים מן המחנה לצאת מטהר את המצורע דהיינו כהן טמא לאפוקי כהן מצורע דאי אפשר לו ליכנס לפנים מן המחנה. ואין מטהרין ב' מצורעין כאחת כדתניא בתוספתא [ובפרק ערבי פסחים (קב, ב) גבי אין אומ' שתי קדושות על כוס אחד אמרי' שאין עושין מצות חבילות חבילות ואפשר דגבי [מצורע] (מצות) הוי דאורייתא וילפינן לה הכא מפשטיה דקרא דכתיב (ויקרא יד, ב) ביום טהרתו דמשמע טהרה דכל חד לחודיה] ובפ' ערבי פסחים אמרינן ואין עושין מצות חבילות חבילות ואיפשר דהוי דאורי' וילפי' לה.