אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק י · הלכה ו

הלכה א

מצות קעה שיהיה המצורע המוחלט מכוסה ראש כל ימי חלוטו ועוטה על שפם כאבל ופורם בגדיו ומודיע לעוברים עליו שהוא טמא כדכתיב והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וגו' ואפילו כהן גדול שנצטרע פורע ופורם כדתניא בת"כ והצרוע אף על פי שהוא כהן גדול לפי שנאמר בו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום יכול אף על פי שהוא מנוגע ת"ל אשר בו הנגע ואף על פי שהוא כהן גדול דאתא עשה ודחי לא תעשה. ואסור בשאלת שלום כדתניא פ' אלו מגלחין ועל שפם יעטה שיהו שפתותיו מדובקות זו בזו דשפם משמע הכי ותניא נמי התם ועל שפם יעטה מכלל שחייב בעטיפת הראש דיעטה משמע עטיפת הראש וכתבו בתוספ' דשמא תרוייהו משמע מעל שפם יעטה אי נמי שאלת שלום דרשינן מדכתיב שפם ולא כתיב שפה אבל קורא ושונה כדתניא התם והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיע מכאן אמרו הזבין והמצורעין ובועלי נדות מותרין לקרות בתורה בנביאים וכו' ובעלי קרין אסורין לפי שבא להם מחמת שמחה וקלות ראש וליכא אימה ואסור לספר ולכבס כדתניא התם מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס תספורת נפקא לן מדכתיב וראשו יהי' פרוע דמשמע גידל שיער דאף על גב דרבי עקיבא פליג ארבי אליעזר וקאמר נאמרה הויה בראש ונאמר הויה בבגד מה הויה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הויה שנאמר בראש דבר שחוץ מגופו כדאמ' התם שמא לא פליג ארבי דפריעת הראש היינו גידולי שיער אלא דדריש נמי דבר שחוץ מגופו ותרוייהו דריש רבי עקיבא כמו שכתבו התוספ' שם וכיבוס נראה מדכתיב בגדיו יהיו פרומים נראה נמי שלא יכבסם. ונוהג כל אלו הדברים אפילו בשבתות וימים טובים כדכתיב כל ימי אשר הנגע בו טמא וגו' ומדרבינן מקרא דכתיב והצרוע לרבות כ"ג משמע דמצורע נוהג כל דיני מצורע בכל הימים דהא כ"ג כל השנה כולה לדידיה כרגל דמי. ומותר ברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ותשמיש המטה וזוקף מטתו בפרק אלו מגלחין איבעיא לן כל הני וסלקי בתיקו חוץ מתשמיש המטה דפשיטה לה לאיסורה מדכתיב וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו כדכתיב שובו לכם לאהלכם ואף על גב דתיקו דאוריתא לחומרא כל שכן היכא דפשיט ליה תלמודא בתשמיש המטה אפילו הכי נראה דלא פשיט תלמודא אלא אליבא דרבי יוסי ברבי יהודה דפליג בפרק קמא דמועד קטן אר' יהודה דקאמר רבי יהודה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ימי ספרו ולא ימי חלוטו ולא אמרינן כל שכן ימי חלוטו כרבי יוסי דהיכא דגלו גלי היכא דלא גלי לא גלי ואם כן נקטינן כרבי יהודה אף על גב דתלמודא פשיט לאיסורא הא קיימא פשיטותא דתלמודא במצורע בימי ספרו דבהני כתיב קרא לכ"ע אבל בימי חלוטו הוי פלוגתא ונקטינן כרבי יהודה כדאמר' ובמאי דסליק בתלמודא בתיקו נמי מצינו למימר דלאו מדאוריתא בעי תלמודא אי אתיא כהני אלא מדרבנן אי מחמרינן עליהו כמנודה ואכל דתני להו בהדי דמצורע או לא וכיון דסלקא בתיקו אזלינן לקולא דלא מבעי' לן אלא מדרבנן אי מחמרינן עליהו דמדאוריתא פשיטא דאינן אסורים בהני מילי ולית ביה אלא מאי דמפרש ביה קרא בגדיו יהיו פרומים ושאר מילי דילפי' להו מקרא כדאמר' לעיל.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה