קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק טז · הלכה י
זה השינוי האמור בבגדים ובתים שהראתו תורה צרעת בשתוף השם אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא להזהירן מלשון הרע ואם עמד ברשותו עד שניתץ ביתו ועד שנשרפו כליו ומלבושיו משתנה עורו ויצטער שלא כמנהגו של עולם בלא סיבה טבעית אלא סבת העון עד שישוב ויתרפא ג"כ שלא כמנהגו של עולם אלא כרצון המקבל תשובתו שמקרבו על ידי טהרתו והבאת קרבנותיו ומפני כי מותר האדם מן הבהמה בג' דברים כוללים והם שכלו הדבוק בנשמתו וממנו כח הדיבור ומעשיו ומלאכותיו המסודרות ביושר על פי שכלו וכן מלבושיו החופפים את גופו מפני כבודו כי הם כבוד הגוף שהוא כלי מוכן לקבל השכל וכן נכסיו שקונה בעולם הזה להשתמש בהם בעבודת בוראו אם יחטא בשכלו לדבר תועה וחונף ולשון הרע על נכסי חברו להוציא דבה שקנה אותם בגזל ובעולה אז ישתנו קורות ביתו שנכסיו כנוסים בו להורות הפסד בקנינו על מה שחטא בלשונו בנכסי חברו ואם יאריך פיו ולשונו יותר להוציא דבה על גוף חברו ולעשותו בעל מום במה שלא יתראה בהיותו לבוש ומכוסה במלבושיו המכבדים אותו וכן להוציא עליו שום דבה המגעת לכבוד גופו כמו תאוות גופניות אז ישתנו כליו ומלבושיו אשר הם כבודו ויעמוד ערום ואם ירחיב פיו ולשונו יותר לדבר תועה על האדם במה שהוא אדם לומר שחוטא בשכלו ובדעותיו אז ישתנה עורו ויהיה מושבו מחוץ למחנה כבהמות שאין להם שכל בלי בית ונכסים ובלי מלבושים בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע וגם שכלו לא יעמוד בו כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות ואם תחלת חטאו יהיה בדבר החמור והקשה במה שמגיע לשכל האדם יצטרע מיד כמו שמצינו במרים שלא נשתנו יריעות אהלה ולא מלבושיה אלא מיד נצטרעה בדברה במשה אחיה לפי' ראוי למי שרוצה לכוין אורחותיו להתרחק מבעלי לשון הרע ומלדבר עמהם ולא תהיה שיחתו אלא עם כשרי ישראל שאין דיבורם אלא בדברי תורה וחכמה ולפי' הקב"ה עוזר על ידן ומזכה אותן בה כמו שכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו וגו'. ויש בהלכות אלו קצת דברים שהם מדרבנן וכו':
סוף הספר