אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק טז · הלכה ה

הלכה ד

טהור שנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו אפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור כר' אושעיא פרק ידיעות הטומאה דכתיב והבא אל הבית דרך ביאה אמרה תורה ואי נכנס כולו מאחוריו טמא דלא גרע מכלים שבבית דכתיב ולא יטמא כל אשר בבית. טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא כדתנן פי"ג ותניא בת"כ והבא אל הבית כשיכניס ראשו ורובו דבציר מהכי לא חשיב ביאה וכן טלית טהורה שהכניס ממנה ג' על ג' לבית טמא נטמא כדתנן נמי התם דכיון דמיקרי בגד לטומאות נגעים שאינו מטמא בנגעים אלא א"כ יש בו ג' על ג' הכי נמי אם נכנס ג' על ג' ממנו ובבית טמא נטמא כל הבגד אפילו רובו בחוץ כיון דקצתו שנכנס מיקרי נמי בגד מה שאין כן באדם דאם נכנס מיעוטו לא מיקרי ביאת אדם לבית וכן חרס שהכניס אויר לבית טמא נטמא כדתניא בתוספתא דכיון דאין טומאה נכנס לכלי חרס אלא דרך פתחו ונכנס פיו לתוך הבית נטמא אפילו רובו בחוץ ושאר כלים כשיכנסו רובן טמאין מיד כשלא הכניסן לבושין אבל אם נכנס לבוש כליו הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורים מסב ואוכלו בלפתן כדתנן התם וטעמא דרישא דכיון דאינן לבושין קרינן נמי בכלים והבא אל הבית ותניא בת"כ והבא אל הבית וכו' יטמא עד הערב מלמד שאין מטמא בגדים פי' מדלא כתיב וכבס בגדיו וטמא עד הערב יכול אפילו שהה שם כדי אכילת פרס ת"ל והאוכל בבית יכבס בגדיו דכי היכי דאוכל מטמא בגדים הכי נמי אי שהה כדי אכילה מטמא בגדים ובעו כיבוס אין לי אלא האוכל השוכב מנין ת"ל והשוכב בבית יכבס בגדיו אין לי אלא אוכל ושוכב האי בלא האי לא האי ולא האי שאינו אוכל ולא שוכב ולא עומד מנין שטעון כיבוס בגדים ת"ל יכבס בגדיו לרבות דאף על גב דלא אכל ולא שכב כיון דשהה כדי אכילת פרס מטמא בגדים אם סופינו לרבות לא אוכל ולא שוכב אלא שוהה מה ת"ל האוכל ושוכב ליתן שיעור לאכול כדי שוכב דהיינו מסב דלא תימא אכילת כזית חשיבה אכילה ומטמא בגדים להכי כתיב והשוכב שלא יהא מטמא בגדים האוכל עד שיאכל כדי שיעור שכיבה שהיא הסבה דהיינו כדי אכילת פרס וכיון דמרבינן לא אוכל ולא שוכב בעינן כדי אכילת פרס כדאמרינן. הגוי והבהמה שהיו לבושין כלים ונכנסו לבית המנוגע נטמאו הכלים מיד כדתניא בתוספתא הבהמה והגויי אין מקבלין טומאה ואין מצילין בגדים בבית המנוגע ותניא בת"כ יכול אף הבהמה והגוי יהיו מצילין בבית המנוגע עד כדי שיעור אכילת פרס ת"ל יכבס את בגדיו פי' מדלא ערבינהו אוכל ושוכב יכבס בגדיו אלא כתב כיבוס בגדים בתרוייהו כל המטמא בגדים מצילין והני דלא מטמא בגדים דלאו בני קבולי טומאה נינהו אין מצילין על הבגדים כדי אכילת פרס אלא מיד טמאים דקרינא בהו והבא אל הבית וגו'. היה עומד בבית המנוגע וידיו חוץ לבית וטבעותיו בידיו אם שהה כדי אכילת פרס טבעותיו טמאים אע"פ שהן בחוץ והעומד בחוץ ופשט ידיו לפנים נטמאו ידיו בלבד מיד וטבעות שבידיו בכדי אכילת פרס כדתנן במתניתין פי"ג כחכמים דפליגי אר' יהודה וסבר דמציל עד כדי שיעור אכילת פרס אע"ג דהוא לא נטמא דלא הוי כגוי ובהמה דכיון דאינם מקבלים טומאה אין מצילין על כליהם דישראל ראוי לקבל טומאה כשיכנס ולהכי אף על פי שלא הכניס אלא ידיו ולא נטמא גופו מציל על כליו כיון שהם לבושים באצבעותיו ואם היה הוא בפנים וידיו בחוץ בטבעותיו לכ"ע מציל ובכדי אכילת פרס מיהא נטמאו דהא ידיו בתר גופו גרירי כיון שנכנס רובו הרי כולו טמא והיה נראה דאם טבעותיו בקומצו טהורין כיון שאינן לבושין לא גרירי בתריה אלא דבתוספתא תניא טבעותיו בקומצו הוא והן טמאין מיד ואם היה מלובש בהן עד שישהה כדי אכילה וכו'.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה